טיולים ומפלים נבחרים בהרי צפון קרולינה (1)

אחרי שני פוסטים מפורטים שמתארים שני מסעות נפרדים להרים של הסטייט היפיפיה שלנו, אחד באזור המרכזי ואחד בחלק המערבי, אני משלים את טיולי ההרים עם רשימה מפורטת של הפייבוריטים שלי, מסלולים ומפלים שאת חלקם כבר ציינתי אבל את רובם לא. היות ומדובר בלא מעט מקומות, הרשימה הזו תחולק לשני פוסטים. הראשון והנוכחי מתמקד באתרים שנמצאים מזרחה וצפונה לאשוויל. הפוסט הבא (והרביעי בסדרת ההרים) יתמקד באתרים שנמצאים מערבה ודרומה לאשוויל.

במילים אחרות- רשימת המכולת המועדפת שלי למכולת המופלאה הזו שקוראים לה Blue ridge and Appalachian mountains. בחלק מהמקומות אני אוסיף קצת יותר פירוט ומפות ובחלק מהם רק את המידע הנחוץ. הדגשתי בצהוב את הכותרות של האתרים שהם מבחינתי השווים ביותר, וזה כולל נסיעה מיוחדת אליהם.

לפני שאני מתחיל, אני רוצה גם להמליץ על אתר שמפרט את המפלים ברחבי צפון קרולינה בכלל וההרים בפרט (ואפילו מחוץ לסטייט עצמה). אם לוחצים על כל תג כחול אפשר להיכנס ללינק ולקרוא יותר פרטים ודרכי הגעה. זה כולל לא מעט מפלים שאני עדיין לא ביקרתי בהם.

הנה מתחילים. רשימת המכולת מצפון לדרום.

הטיול הראשון (1) מנותק מהשאר והוא בחלק הצפוני של הסטייט. מיד אחריו נמשיך עם הבלו רידג׳ וקובץ של טיולים על הבלו רידג׳ ועל לינוויל גורג׳ (2-8) עד לקו של Spruce pine. נעשה קפיצה צפונה לאזור של Beech and Roan mountains במסלולים 9-11, ונקנח בבלו רידג׳ שממשיך לכוון אשוויל עם 12-15.

1. Cumberland knob- Gully creek trail

המסלול הראשון נושק לגבול הצפוני של הבלו-רידג׳ של צפון קרולינה עם זה של וירג׳יניה. הביקור בו היה תוצאה של שינוי תכניות מהרגע להרגע. תכננו לטייל בהרים קצת יותר צפונה בוירג׳יניה, אי שם באוקטובר 2015, אבל בדרך, תוך כדי חציית הבלו-רידג׳ על כביש 77 שהוביל אותנו ליעד הראשון שלנו, הבנו שהצבעים של העצים שעל הבלו-רידג׳ כל כך בוערים וצועקים ״בואו אלינו״, שאחרי לילה ראשון במוטל בוירג׳יניה, שינינו תכניות ועלינו על הבלו רידג׳. לא הצטערנו בלשון המעטה.

ממליץ לשלב טיול במקום עם ה- New river בוירג׳יניה. ספציפית, שביל אופניים (עפר, לא בטון) שעובר לאורך הנהר, בחלקו עובר בתוך יערות ובחלקו נפתח למרחבי אחו. פשוט יפייפה. אפשר לשכור אופניים בנקודת ההתחלה. יש גם אתר נחמד של מפעל ישן לייצור של כדורי רובה עם הסברים מפורטים.

הטרייל שלנו הוא חלק מה- Cumberland knob recreation area שיש בו יותר ממסלול אחד. אנחנו בחרנו ב- Gully creek trail שהוא מסלול מעגלי של 2.5 מייל. צריך לקחת בחשבון שהוא מסלול של ירידה ארוכה ועליה תלולה יותר. כמובן שאפשר להתחיל את המעגל באופן שהעליה תהיה פחות תלולה וקצת יותר ארוכה אבל העדפנו להתקשות בעליה מאשר לדפוק את הברכיים בירידה. זה לא מסלול פרא אבל הוא לא מתאים למישהו שמתקשה בהליכה.

נקודת התחלה בלינק הבא.

תיאור המסלול באתר של alltrails.

2. Moses Cone park and Julian Price lake

שני מתחמים קרובים שמכילים לא מעט מסלולי הליכה נוחים ולא ארוכים. ב- Price lake יש גם אפשרות לשכירה של סירות. בשני המתחמים יש גם פינות פיקניקים נוחות מאד. מקום מצוין להתחיל בו מסלול טיולים כשעולים להרים דרך כביש 321 והעיירה Blowing rock.

Moses Cone park

Julian Price lake

האחוזה של מוזס קון, בעל של אימפריית בדים לג׳ינסים, מהגר יהודי מגרמניה

אנחנו בטיול ההרים הראשון שלנו לפני 20 שנה, ב- Price lake

3. Boon fork trail

שימו לב שהמסלול מודגש בצהוב, כלומר מסלול שווה במיוחד. לטעמי האישי, אחד מהמסלולים היפים בהרים, בקלות מתמקם ברשימת הטופ 5. כתבתי על המסלול בפוסט הראשון בסדרת טיולי ההרים, אז לא אפרט פה ומזמין אתכם לקרוא במקור. מסלול של 5 מיילים שהוא גם הרפתקני אבל לא יותר מדי ולא מצריך טיפוסי חבלים או משהו בסגנון. שילוב של הרבה מים, סלעים, אחו ופרחים. מוצל כמעט לכל אורכו. פשוט מסלול מושלם.

תחילת מסלול

מסלול alltrails

4. Beacon heights

עוד אחד מהפייבוריטים. תצפית יפייפיה מהבלו-רידג׳ לכוון מזרח, וגם תזכורת ל״איך כמעט קיבלתי התקפת לב״.

נקודת המוצא היא בחניה לצד הדרך. אם במקרה יש עומס במכוניות, אז אפשר לחנות גם בכביש פנימי. יש מסלול הליכה קצר של כ- 500 מטר עד לתצפית. לשים לב לשילוט בדרך לכוון ה- Overlook (יש 2 שבילים שסוטים לכוון מסלולים אחרים). מה שמיוחד בתצפית הזו היא המשטח הסלעי שעליו אנחנו עומדים. זה בעצם סלע גדול מאד.

אוקיי ועכשיו לסיפור התקף הלב. כבר כתבתי בעבר בבלוג על פחד הגבהים שלי. כל עוד אני במקום סגור, הכל בסדר. כשמדובר באיזור פתוח, אני לא בדיוק מאלו שיעמדו על קצה המצוק כדי להביט למטה, וזה בלשון המעטה.

וכך אני מוצא את עצמי עם משפחתי הגרעינית פלוס חמותי המקסימה רוני, מטיילים לנו להרים אי שם באוגוסט 2016. העליה להרים מכוון דרום-מזרח היתה לקראת אחר הצהריים וכמו שלפעמים קורה בהרים, עטה עלינו מסך ענק של ערפל. נהגתי לאט לאט ובזהירות, וכשהגענו לחניה, אפילו היה קצת פיזור חלקי של הערפל והלכנו בשמחה לכוון התצפית. הדרך הקצרה במעבה שיחי הרודודנדרון היתה אחלה אבל אז הבנות הלכו קצת קדימה ואפילו רצו לכוון התצפית. ואז, אני עם פחד הגבהים שלי רואה סלעים, מצוק, ולא יכול לראות את קצה המצוק בגלל הערפל. במח שלי באותה שניה רץ לו תסריט סיוט של הבנות שלי רצות קדימה ועוד קצת קדימה ואז נופלות להן מהמצוק החד. בדיעבד, המצוק לא חד וכשמתקרבים לסלעים רואים בדיוק איפה הסיומת שלהם אבל את זה אני לא ראיתי מאחור. הצעקות ״תעצרו!!!!!״ שלי לא הרשימו אותן ואני איבדתי לא מעט שערות וכמה שניות בחיים. סוף טוב הכל טוב, הגענו ונהיננו. ואפילו חזרנו עם האחייניות שלי בטיול מאוחר יותר וביום בהיר יותר (ותראו כמה שאני כבר לא מפחד!)

הנה קצת תמונות ותגידו לי אם טעיתי וזה לא מפחיד מרחוק עם הרקע הערפילי.

אני עם התאומות המדהימות שבאו לבקר אותנו מכפר סבא הרחוקה

5. Linville falls

השם Linville קופץ בלא מעט שלטים באזור הזה, אחרי שאנחנו מתקדמים דרום מערבה על הבלו-רידג׳. יש עיירה בשם לינוויל, יש את המפלים, יש את הקניון (Gorge) ויש גם מערת נטיפים (לא היינו שם). אנחנו מתחילים פה בקבוצת המפלים שזוכה לתואר המכובד- ההייק הראשון של משפחת שמר בהרים בצפון קרולינה. שבנו לשם פעמיים בטיולים מאוחרים יותר. יופי של מפלים כשלתחתונים יש גישה קרובה ולעליונים תצפית יותר מרחוק. מדובר בשביל מסודר שעולה ועולה ובכל פעם יש עצירה לתצפית יפה. כהסתייגות קלה, או פשוט הנמכת ציפיות, חשוב לציין שלא פעם המקום הומה ממבקרים. זה לא שלא תזוזו בגלל פקקים אנושיים אבל זה יותר דחוס מהרגיל. עדיין שווה מאד. פה בתמונות למטה, זוגתי באזור הנמוך יותר ומבט על הנהר (Linville river) מלמעלה. הוספתי גם תמונה מ- alltrails של המפלים מרחוק.

נקודת מוצא. מה- Blue ridge parkway יורדים לכביש 221 ואז בהמשך פונים ממנו שמאלה לכביש 183 וחולפים על פני עיירה בשם Linville falls. לא להתבלבל, אתם עדיין לא במפלים. ממשיכים עוד על 183 ופונים ימינה ה לכביש משני שנקרא Linville falls Rd. וממשיכים איתו עד למרכז המבקרים של המפלים.

מסלול alltrails- זה אחד ממספר מסלולים אפשריים. בערך 1.8 מייל שמאפשרים תצפית יפה. אפשר לבדוק גם מסלולים חלופיים במקום.

6. Wiseman's view

חוזרים חזרה לכביש 183 ופונים שמאלה בחזרה לכוון שממנו הגענו. בנקודה הבאה יש ירידה דרומה לכביש שהופך לדרך עפר בשם 105. עם הכביש הזה ממשיכים 4 מייל לכוון אחת משתי התצפיות המרהיבות ביותר באיזור- Wiseman's view. המקום שווה בהחלט נסיעה מיוחדת, במיוחד אם לא יוצא לכם להגיע ל- Chestoa שעליו אכתוב פה למטה. דרך די מעפנית אז לנסוע לאט (אבל אין צורך ברכב שטח). כבר כתבתי על התצפית המופלאה הזו בפוסט הטיולים על ביקור האחים שלי. מאד מאד ממליץ על התצפית הזו, אפילו לאנשים עם פחד גבהים....

2025- שני האחים שלי צופים על Linville gorge

7. Linville gorge wilderness

את חטאי אני מזכיר היום. כך אמר שר המשקים לפרעה וכך אני כותב פה לגבי המסלול המועדף שלי במקום המדהים הזה.

זה איזור שמוגדר כ- wilderness, מה שאומר שיש סימונים אבל הכל הרבה פחות מטופח ומסודר וזה באמת הייקינג ״פרא״. הפעם לא מדובר במסלול קל לעשות עם הילדים אלא למסלול למיטיבי לכת. המסלול יורד בקניון ועולה בקניון והולך לאורך נהר וסלעים. הוא סופר שווה אבל יקח את הזמן שלו. את המסלול הסציפי הזה עשיתי ללא המשפחה וביחד עם חבר טוב, באוקטובר 2008.

אז למה ״חטאים״? כי למרות שאני יודע פחות או יותר איפה הייתי ויכול למקם במדויק את הגשר סנדות שמצולם פה למטה (הגשר היחידי שחוצה את Linville river באיזור), כשלתי בלתעד איזה מסלול בדיוק עשיתי ואני לא מצליח לשחזר את מסלול ההליכה הספציפי.

אז בהיעדר נקודות ציון מדויקות, אני פשוט אתן פה את הלינק של alltrails למספר מסלולים באיזור. מה שלא יהיה, יופי של מקום, ירידה (ומאוחר יותר עליה תלולה) ביער, הליכה לאורך הנחל, אפשר גם לטבול כמו שאני עשיתי, אפשר לנוח ולעשות הפסקה על הסלעים. מקום לבלות בו יום שלם ויש גם לא מעט אנשים שמשלבים את זה עם קמפינג לילה ליד הנהר.

היצע המסלולים של alltrails

מסלול מומלץ מבלוג אחר

מה כן צריך לדעת? קודם כל, לבדוק את תנאי המקום בזמנים אלו. אחרי ההוריקן הלין (Helene) יש אזורים שפחות עבירים. שנית, יש אפשרות לרדת לכוון הנהר גם מכוון מזרח וגם מכוון מערב. התצפית שכתבתי עליה למעלה, Wiseman's view, היא מכוון מערב והגיוני מאד להתחיל באחת מהירידות שלידה, אבל יש גם מסלולים ואפילו קצרים יותר בגדה השניה.

וקצת תמונות מהטיול שלנו

מבט על Table rock mountain

שלב הירידה...

Linville river

אמריקה, המקום בו מכבדים טבע ואת המטיילים. מישהו טייל, עשה את מה שעשה ונשאר לו גליל של נייר טואלט. את הגליל הוא תלה על ענף ועכשיו הגליל מחכה לטייל הבא שיצטרך וכך הלאה.

גשר הסנדות שחוצה את הנהר

רגע לפני הטבילה במי הנהר הקפואים

8. Chestoa overlook and trail

עוד תצפית נפלאה למזרח, והפעם קרוב מאד לכביש של הבלו-רידג׳. ממליץ מאד גם לעשות את המסלול המעגלי בהמשך לתצפית. יפה מאד, פשוט, מישורי ומלא פרחים.

נכון לכתיבת שורות אלו, הגישה עדיין סגורה בגלל הנזקים של הוריקן הלין. למיטב ידיעתי הצפי לסיום התיקונים הוא סתיו 2026, אבל כבר ראיתי מקרים שבהם סיימו מוקדם יותר את התיקונים. שווה לבדוק כשמתכננים טיול.

חניה למקום

מסלול מעגלי: קילומטר וחצי.

Photo taken by Dave Phipps/Alltrails

9. Beech mountain

Beech זה שם של עץ עם עלים מאד יפים ועל שמו גם קרוי Beech mountain והעיירה שעל אותו הר. המקום מפורסם בעיקר בתיירות סקי החורף שלו, אבל אנחנו ביקנו אותו בקיץ מספר פעמים. הוא לא יושב על הבלו רידג׳ אלא צפונה ומהווה רענון מהמסלולים הרגילים. בהחלט מומלץ.

שני מקומות מומלצים על ידי. מסלול הליכה בשם Lower pond creek trail. זה מסלול הלוך-חזור (לא מעגלי) באורך כולל של 1.5 מייל. זו עליה לצורך ירידה בחזרה, אז להכין את הרגליים. הליכה מאד באיזי בין שיחי רודודנדרון, מפלונים קטנים ולא פחות יפה, בתים מקסימים ששזורים בשולי השביל. כל אחד מאיתנו פינטז על איזה בית הוא מעדיף. כמו מקומות רבים בהרים, גם המסלול הזה עדיין סגור בגלל הוריקן הלין אבל נקווה שהוא ייפתח בקרוב.

נקודת התחלה

מסלול טיול של alltrails

Photo taken by Matt Brown/Alltrails

הנקודה השניה היא אגמון בצד הצפוני של העיירה. לפחות ב- 2018 אפשר היה לשכור שם סירות קאנו. אנחנו בתוספת הדודה והאחייניות נהנינו מאד. ממליץ, רק שווה לבדוק אם עדיין משכירים שם.

נקודת התחלה והשכרת סירות

10. Elk river falls

אחד המפלים היפים ביותר בהרים. שווה נסיעה במיוחד. המפלים נמצאים קרוב מאד לגבול עם טנסי בין Beech mountain (ראו למעלה מס׳ 9) ובין Roan mountain (ראו בהמשך, מס׳ 11). בדיוק השבוע פתחו אותם מחדש אחרי הסגירה מנזקי ההוריקן ואני ממש ממש ממליץ.

נקודה חשובה- הדרך ממגרש החניה למפלים היא קצרה. משהו כמו 150 מטר, אבל יש שם נקודה בעייתית. בשלב מסויים, למרות שהמסלול ברור וממשיך עד לבריכה ולמפלים, יש אפשרות (או לפחות היתה בזמנו) לסטות מהציר ולעלות על הסלעים מימין לדרך. אל תעשו את הטעות הזו ואלת תעלו על הסלעים. אלו הסלעים שיהוו את הנקודה ממנה המפל נופל ואין שם גדר הגנה או משהו כזה. בעיקר כשהולכים עם ילדים, לשים לב שהם לא רצים קדימה. יכול להיות שכבר תיקנו את זה וחסמו את הגישה לסלע אבל לפחות בזמנו הוא היה עדיין נגיש.

נקודת ציון לחניה.

המסלול למפל.

2012- ביקור עם המשפחה ועם זמיר, אחי הגדול

2018- עם האחייניות התאומות המופלאות

11. Roan mountain

הייתי פה פעמיים ואני מתכוון להגיע בהמשך. כתבתי על אחד הביקורים בפוסט הראשון בסדרת ההרים, עת ביקרתי עם האחים שלי ביום ערפילי וגשום באזור. אנחנו חוצים את הגבול לטנסי ונכנסים לשמורת הר הרואן, ממלכת שיחי הרודודנדרון (שווה במיוחד בחודשי יולי). יש פה לא מעט מסלולים אבל פה אתן פרטים של המסלול האחרון שעשיתי עם אחיי הגדולים. מאד מומלץ, כולל ביקור במסלולים אחרים.

נקודת התחלה של המסלול מ- 2025.

מסלול הטיול של Raven rock trail

מסלולים שונים בסביבה דרך אתר alltrails.

12.Crabtree falls

אחרי נטישה זמנית של הבלו רידג׳ לצורך ביקור במסלולים 9-11, אנחנו שווים לכביש האהוב עלי ביותר. לטעמי האישי, זהו אחד מהמפלים היפים ביותר בהרים. מתחרה רציני לתואר הטופ 3. כרגע, בקיץ 2025, הגישה אליו די חסומה בגלל נזקי ההוריקן. הבנתי מאנשים שונים שיש דרכים אחוריות אבל אני לא ממליץ לבקר עד שהגישה המרכזית תתוקן.

המסלול הוא לא סופר קשה אבל כולל גם עליה וירידה די רציניים. הירידה מתחילה דרך אזור הקמפינג ובשלב מסוים המסלול עובר דרך מדרגות סלעים עם תמיכה כשצריך. את החלק המדרגותי לעשות לאט ובזהירות כי הסלעים יכולים להיות חלקים. ואז מגיעים לגשר עץ שקרוב מאד למפל ושם אפשר להישאר ולהישאר ולהישאר. המים קרובים, עשירים, ומרשימים.

החזרה יכולה להיות באותה דרך או בעדיפות גבוהה יותר, סגירת מסלול מעגלי. טיפוס קצת תלול בהתחלה ואז מתון הרבה יותר. מומלץ.

נקודת ציון לחניה

מסלול alltrails

13.Roaring fork falls

מפל נחמד לא רחוק מ- Crabtree falls. אפשר לשלב את שני המפלים בטיול יום מעגלי שמתחיל בשוויצריה הקטנה, דרך כביש הבלו-רידג׳, כביש 80 צפונה, 19e מזרחה ואז ירידה ב- 226. מתאים מאד למי שגר באזור של spruce pine או בבקתה האהובה עלינו.

ההליכה מהחניה היא לא ארוכה, פחות מקילומטר, ואין כמעט אנשים. הגישה למפלים היא סלעית משהו ולא לחינם המקום הזה נקרא גם ״המפל שבו ענת נקעה רציני את הרגל״. במילים אחרות, אל תתביישו לשים את הישבן על הסלעים כשצריך כי הם יכולים להיות חלקים משהו. אפשר להסתפק בהגעה לחלק התחתון של המפלים ולהינות מהמראה, ואפשר גם לעלות יותר למעלה, אבל בזהירות. מה שמתאים לכם.

נקודת חניה

מסלול מ- alltrails

14. Mount Mitchell

ההר הגבוה ביותר במזרח ארה״ב. נישא לגובה של 6684 פיט (2037 מטרים) ומרשים בגובהו בכל קנה מידה. לגובה שלו או ליתר דיוק למציאת הגובה שלו יש הסטוריה מעניינת. גאולוג בשם אלישע מיטשל הוא זה שמיפה את גובהו של ההר (האמת היא שהוא פספס קצת במספר מטרים) אבל חבר קונגרס מקומי טען שהר אחר הוא גבוה יותר. אחרי ויכוחים בלתי נלאים בין השניים, מיטשל יצא לעוד אחד ממסעותיו הרבים כדי להוכיח את צדקתו. באופן טרגי, תוך כדי טיפוס על ההר הוא נפל מצוק לתוך בריכה, טבע ומצא שם את מותו. הוא נקבר בראש ההר וההר קיבל את שמו. מיטשל היה פרופסור באוניברסיטה שלי (University of North Carolina at Chapel Hill) והבניין של המחלקה לגאולגיה שיושב ממש מעבר לחלון שלי קרוי על שמו.

כבר ציינתי פה את הוריקן Helene שפגע קשות בהרים בסתיו 2024. השיפוצים והשיקומים עדיין מתמשכים נכון לעכשיו אבל האזור של הר מיטשל הוא כנראה האזור שנפגע הכי הרבה והוא לא צפוי להיפתח לפחות בשנה הקרובה. בקיצור, אם מבקרים באזור חשוב לבדוק את הפתיחה. לכשייצא לבקר, אני ממליץ. יש כל מיני מסלולי הליכה, חלקם קצרים וחלקם ארוכים מאד, אבל שווה אפילו לנסוע עד לראש ההר להינות מתצפית ורוחות של הר גבוה. אפילו בשיא הקיץ הרגשנו טיפה של חורף בגבהים האלו. בהחלו הר מרשים.

נקודת ציון לפסגת ההר

15.Craggy Pinnacle

הגענו למסלול האחרון לרשימה הנוכחית ומה יותר מתאים מהמסלול האולטימטיבי, עליו נאמר אחרון אחרון חביב. אם מישהו היה מכריח אותי לומר מה הוא המסלול האחד והיחיד שאליו הייתי חוזר גם אם היו מבטלים את כל השאר, זהו המסלול מספר 1 שלי בהרים. למרות שאין בו לא מים ולא מפלים (שני מרכיבים שעושים אותי מאד שמח) הדרך לפסגה והמראה מהפסגה- אין להם מתחרים.

ראשית, לא להתבלבל בין ה- Craggys השונים. יש שניים והם די סמוכים זה לזה. האחד הוא הגנים, Craggy gardens, שמאכלס מסלולים יפים עם פריחה שמושכת לא מעט אנשים. יש גם שולחנות פיקניק בסביבה וזה בהחלט מקום מומלץ. אבל לא על הגנים נדבר היום אלא על הפסגה- Craggy pinnacle. חונים בצד הדרך ועולים למעלה. לא אשקר, זו בהחלט עליה, אבל היא מתונה ולא מאד ארוכה. קחו את הזמן באיזי. העליה היא דרך שביל עם מדרגות סלעים והיא כמעט כולה מכוסה במעטה של ענפים מעצים שבצידי השביל, מעין חופה באורך של 700 מטר. בפעם הראשונה שטיפסנו פה חשבתי שעוד מעט קט וייצאו להם חדי קרן מאיפשהו. המקום הזה הוא מקום שיצא מתפאורה של סרט מצוייר פנטסטי.

אז השביל הוא באמת יפה, אבל הדובדבן שמור לפיסגה. יוצאים מתוך השביל המיוער ומגיעים לפסגת גן עדן. המילים ״נשימתי נעתקה״ הן לא סתם מילים. זה בדיוק מה שהרגשתי בפעם הראשונה. נוף מטורף של 360 מעלות, במיוחד זה שלכוון מערב. חזרתי למקום בהרכבים שונים מספר פעמים ואני עוד אשוב ואשוב ואשוב.

בביקור האחרון עם האחים שלי נאלצנו לוותר (כרגיל, נזקי ההוריקן) אבל בסתיו הקרוב של 2025 האזור צפוי להיפתח מחדש. הוא יושב ממש על ה- Blue ridge parkway במרחק של בערך חצי שעה מאשוויל כך שגם אם לא עושים את המסלולי הרים במלואם ופשוט קופצים לסופ״ש באשוויל המקסימה, שווה לעשות את הקפיצה הזו במיוחד.

אז הנה קצת תמונות מביקורים שונים ובזאת אני מסיים את רשימת המכולת הנוכחית ופוצח ברשימה הבאה שתתמקד במסלולי הליכה ובמפלים מזרחה ודרומה לאשוויל.

Craggy pinnacle