עם זפת על העקב- האוניברסיטה הציבורית הראשונה בארה״ב University of North Carolina at Chapel Hill

 

עם זפת על העקב- האוניברסיטה הציבורית הראשונה בארה״ב

University of North Carolina at Chapel Hill



בשנת 1789 פרצה המהפכה הצרפתית. אירוע מכונן בהסטוריה העולמית.

באותה שנה אירע אירוע מכונן נוסף, עם משמעות הסטורית דרמטית בארה״ב- נחתם הצ׳ארטר להקמת האוניברסיטה הציבורית הראשונה ברפובליקה הצעירה- אוניברסיטת צפון קרולינה בצ׳אפל היל.
6 שנים מאוחר יותר המסמך קרם עור וגידים והינטון ג׳יימס, סטודנט מאזור ווילמינגטון שהלך ברגל 170 מיילים במשך 4 ימים עד שהגיע לצ׳אפל היל, הפך לסטודנט הראשון שפתח את דלתות הכיתה ופצח בהסטוריה ארוכה ומוצלחת של Public universities בארה״ב. האוניברסיטה פתחה את דלת ההזדמנויות לעוד 14 אוניברסיטאות ציבוריות שקמו מאוחר יותר ברחבי צפון קרולינה ולמעל ל- 700 מוסדות דומים ברחבי ארה״ב כולה. למרות שבאופן רשמי המילה UNC מתארת היום את כל המערכת הציבורית בצפון קרולינה, כשמישהו משתמש בבטוי UNC או Carolina, הוא מתכוון לאוניברסיטה הספציפית בצ׳אפל היל. לכן אני אשתמש פה בפוסט לא פעם במילה ״קרולינה״.

עד היום UNC-Chapel Hill נבחרת בכל שנה כאחת מחמש האוניברסיטאות הציבוריות הטובות ביותר בארה״ב.

אז היום אנחנו כותבים ומטיילים במקום הסטורי ולא פחות חשוב- הבית המקצועי שלי מזה 21 שנים. 

אפשר לבלות מספר ימים בסיור באוניברסיטה, החל מאתרים אקדמיים, דרך גנים בוטניים, וכלה בהיכל הכדורסל המפואר. בפוסט הזה אגביל את עצמי לטיול שהובלתי במסגרת הטיולים הקהילתיים שלנו. אני אוסיף בסוף הפוסט עוד מספר המלצות למקומות ששווה להקדיש להם ביקור אם הזמן אכן ברשותכם. אז הפעם נתמקד בסיבוב של 3.5 קילומטר כדי לחוות שילוב של טבע, אווירה סטודנטיאלית וכמובן- הסטוריה.




חניה: נקודה כאובה באוניברסיטה. אם אתם מגיעים בסופהשבוע, יש חניה חינמית ב- Cobb deck (מסומנת כ- P במפה שלמעלה). אם אתם באמצע השבוע, אז קודם כל יש את האופציה של התחבורה הציבורית החינמית (!) שבצ׳אפל היל. אם אתם עם רכב, זה קצת יותר מורכב, אבל אפשר למצוא גם חניות מסודרות או לחנות ברחובות שליד האוניברסיטה ואז לחנות.

אוקיי, אז מה הכותרת עם הזפת והעקב ומה לעזאזל הקשר לאוניברסיטה? אנחנו נדבר עוד על ההסטוריה וההתחלה של כל הסיפור לקראת סיום המסלול, כשנגיע לבניין הראשון של האוניברסיטה. בינתיים, אנחנו מתחילים את הטיול שלנו בבית הקברות בנק׳ 1, אבל לא סתם בית קברות אלא בית קברות של פעם. כמו שלתל אביב יש את בית הקברות ברחוב טרומפלדור, פה יש את בית הקברות העתיק שהוקם במקור לטובת קבורת חברי הסגל והעובדים המקומיים. למרות שבינתיים גם נבנה בית קברות מודרני יותר בצ׳אפל היל, עדיין יש מכובדים שנקברים במקום. יש שתי נקודות ציון חשובות הסטורית במקום. האחת היא חלקת השחורים. האוניברסיטה נבנתה בסוף המאה ה- 18 כשעדיין היתה עבדות בצפון קרולינה, מדינה דרומית להזכירכם. השחורים שהיו פועלי הבניין של האוניברסיטה נפטרו, אבל לא זכו (מן הסתם) להיקבר ביחד עם הלבנים ויש להם חלקה מיוחדת, כמו בהרבה בתי קברות ישנים בארה״ב.

הנקודה השניה היא מודרנית יותר אבל שווה לבקר אותה בשביל להבין את ההסטוריה המקומית- הקבר של דין סמית. דין סמית הוא לא פרופסור ולא מדינאי, אבל הוא אחת מהדמויות המיוחדות והמכובדות פה. זהו אחד ממאמני הכדורסל המוערכים ביותר בארה״ב וב UNC כדורסל הוא לא רק משחק, אלא דת. דין סמית היה המאמן שהוביל את קרולינה במשך שנים רבות, כולל שתי אליפויות. כשהוא נקבר, היה רק טבעי שהוא ייקבר בבית הקברות של האוניברסיטה וזהו עדיין אתר עליה לרגל.

הקבר של דין סמית האגדי

אנחנו ממשיכים לסייר בבית הקברות ומסיימים ברח׳ Country Club Rd (נק׳ 2 במפה). זה הרחוב שהוביל בזמנו מהאוניברסיטה עד לראלי. נחצה את הרחוב ליד תאטרון הסטודנטים (Playmaker Theatre) וניכנס לשכונה מקסימה בשם גימהול (Gimghoul). השכונה הזו יפייפיה וטבולה כולה בגינות . בהזדמנות ממליץ להסתובב שם גם כדי להתפעל מהבתים המכובדים וגם מהגינות. הפעם רק נעבור לידה, אבל שני סיפורים קצרים שקשורים לשכונה. האחד הוא סיפור ההקמה. מי שהקים את השכונה היתה אגודה של חמישה סטודנטים שרכשו את השטח והחכירו את האדמות לאנשים פרטיים תוך התנייה של אופי הבניה במקום. זו אחת הסיבות שהבניה שם כל כך יפה. הסיפור השני קשור למטרה של מכירת השטחים. הכסף שימש לבנייה של טירה ששייכת עד היום לאגודה. זו עדיין אגודה סודית בשם The order of Gimghoul והם מנהלים בטירה את המפגשים שלהם. זו לא סתם אגודה סודית. המון סטודנטים ואחרים ניסו לפענח את סוד האגודה וסוד המקום ללא הצלחה. הטירה סגורה למבקרים אבל אפשר להתרשם ממנה מבחוץ. לי היא מזכירה ארמונות של חול וצדפים שילדים מקימים בחוף הים.

הטירה המסתורית


אז בהדמנות אחרת אני באמת ממליץ על סיבוב בשכונה אבל אנחנו ניפרדים ממנה בנק׳ 3 ויוצאים לביקור קצר ביער שלנו, Battle park. היער הוא יער גדול ושבילים בו רבים. למי שרוצה לטייל בו כמו שצריך (ועבדכם הנאמן עשה זאת רבות) אפשר ללכת פה בינות לשבילים ולנחלים עד ל- Community center של צ׳אפל היל. הפעם, לעומת זאת, אנחנו רק בגיחה קצרה כדי לנשום קצת טבע.

היער הזה היה רכוש האוניברסיטה ופותח על ידי נשיא האוניברסיטה (בחור בשם Battle) בסוף המאה ה- 19 כדי לעודד סטודנטים וחברי סגל לצאת מדי פעם לחלץ עצמות ולהעריך את הטבע המקומי. אנחנו יוצאים בהליכה בנק׳ 3. נהנים מפינת הישיבה לצד הדרך וצועדים בשביל שנקרא Deer track trail. אחרי 100 מטר נראה שביל שמגיע משמאל (University trail). אנחנו נמשיך חזק ימינה ונמשיך עוד 100 מטר עד לצומת שבילים עם ה- Rainy day trail (נק׳ 4 במפת המסלול שלנו למעלה). אנחנו לוקחים ימינה וממשיכים עד לנק׳ 5. בדרך נראה אחרי 150 מטר גשר שחוצה נחל (מה שנראה כמשולש לבן במפה) אנחנו ממשיכים עם ה- Owasa acces ואז עם Bent Beech trail עד שמגיעים לנק׳ 5 בה יוצא שביל שמאלה ומעלה בשם Solitary Hill trail. אפשר לעקוב אחרי הלינקים פה בשביל נקודות ציון מדויקות. השביל ממשיך כ- 500 מטר עד שהוא נתקל בשביל הראשי ואנחנו פה פונים ימינה וממשיכים ללכת עד לקצה השביל והיער בנק׳ 6 (הליכה של בערך 300 מטר). השביל מתסיים עם מפגש עם כביש בשם Park st. 

אם אתם מתברברים קצת ולא מוצאים בדיוק את נקודות הפניה שלי, זה ממש לא קריטי. יש פה באמת לא מעט שבילים. החלק החשוב הוא לא להמשיך יותר מדי צפונה אלא לחזור לנק׳ 6.







הנקודה הבאה בטיול שלנו קרובה מאד ליציאה מהיער. אם אנחנו הולכים לצד הכביש וממשיכים לקראת נק׳ 7, נראה משמאל חנייה קטנה וניכנס בה כדי לבקר במקום מיוחד: ה- Forest Theatre. תיאטרון חוץ בן יותר מ- 100 שנים שמארח מופעים רבים ומפורסם בעיקר בזכות מופעי הבובות הענקיות שמגיעים כבר לא מעט שנים לצ׳אפל היל.





פניינו לכוון מרכז הקמפוס ולגנים הבוטנים (נק׳ 9). אפשר ללכת עם השביל לאורך הכביש, אבל יפה ומעניין יותר ללכת בקו שציינתי על המפה, שביל שעובר בתעלת ניקוז מים שהפכה לגן מלבלב שנקרא Battle Grove. אנחנו מגיעים לרחוב Raleigh st, חוצים אותו בזהירות ונכנסים ל- Coker Arboretum. זהו סניף של הגנים הבוטנים. בעוד שיש בקרבת האוניברסיטה גנים בוטנים גדולים ומרשימים (ראו המלצה בסוף הפוסט), הארבורטום הוא סניף מקומי יפייפה. אני נוהג לפעמים לקחת איתי ספר וכוס קפה ולהטעין את המצברים שם. 









אנחנו ממשיכים בטיול שלנו ופוסעם נכוחה לכוון נק׳ 10- McCorkle place. יש כל מיני שבילים וממש לא חשוב דרך איזה אתם הולכים לדשא הגדול שמצפה לכם. שווה לציין שמימינכם ובצמוד לארבורטום יש את הפלנטריום של האוניברסיטה, מקום שווה ביקור בפני עצמו, במיוחד אם יש לכם ילדים חובבי כוכבים. גם פה, כמו בכל האוניברסיטה, יש אנקדוטה היסטורית- בפלנטריום הזה התאמנו האסטרונאוטים הראשונים שנחתו על הירח (פה היה בזמנו סימולטור הטיסה הראשון).

אז עכשיו אנחנו בדשא גדול מוקף ומכיל המון עצי אלון מרשימים, המראה הקלסי של קולג׳ אמריקאי- McCorkle place. אנחנו הולכים לכוון דרום (שמאלה אם באנו מהארבורטום) לכוון הכביש (Cameron Avenue) והולכים לספוג הרבה הסטוריה ב- 200 מטר של הליכה.

נתחיל קצת לפני הכביש עם עץ צפצפה מיוחד שנוטה על צידו. העץ הזה הוא לא סתם עץ. יש לו שם והסטוריה. זהו ה- Davie Poplar. הוא נקרא על שם אחד ממייסדי האוניברסיטה שהיה גנרל במלחמת העצמאות של ארה״ב והאגדה מספרת שהאוניברסיטה תעמוד כל זמן שהעץ יעמוד. כשהעץ ימות, האוניברסיטה תקרוס. אחרי שברק פגע בעץ וגרם לו נזק, האגדה התחילה להדאיג כמה מיקירי האוניבסיטה. מה יקרה לה אם יום אחד העץ ימות? אז קודם כל, לקחו שני ייחורים מהעץ ושתלו שני עצים חדשים באוניברסיטה. אבל המבצע הגדול יותר נעשה ב- 1993 במסגרת חגיגות 200 שנה לאוניברסיטה- 100 זרעים נשתלו על ידי ילדים ב- 100 המחוזות השונים של צפון קרולינה. בקיצור, בכל מחוז בצפון קרולינה גדל לו צאצא של העץ שלנו כך שגם אם הוא ימות יום אחד, הדנ״א שלו שמור לביטחה והאוניברסיטה היקרה שלנו עמוד תעמוד.

Davie Poplar


על פי המסורת, זוג שמתיישב על הספסל למרגלות davie ומתנשק- יתחתן!


אנחנו צועדים קרוב לכביש ואז באמת נוגעים במשק כנפי ההסטוריה. אנחנו עומדים בסמוך לסמל המסחרי של האוניברסיטה- באר המים ומשמאלנו עומד לו בניין שכיום משמש כמעונות לסטודנטים ושמו- Old East (נק׳ 11). גבירותי ורבותי, אתם עומדים ליד הבניין הראשון של אוניברסיטה ציבורית בארה״ב.

אז בוא נחזור קצת לסיפור של ההתחלה. באותם ימים של אחרי עצמאות ארה״ב עוד לא היתה צ׳אפל היל וגם לא היתה עדיין ראלי, בירת צפון קרולינה דהיום. אוניברסיטאות מספר כבר היו קיימות בארה״ב, כולן פרטיות ובדרך כלל משויכות לכנסיה כזו או אחרת. בג׳ורג׳יה החליטו באופן עקרוני על רעיון של אוניברסיטה ציבורית אבל הם התמהמהו במימוש של החזון. פה בצ׳אפל היל, כמה גבירים מקומיים החליטו שזה יהיה רעיון טוב להקים אוניברסיטה של העם בשביל העם והם לא התמהמו. הם חיפשו מקום ובחרו בסופו של דבר באזור של כנסייה שישבה בצומת דרכים מרכזית ושימשה מקום תפילה לעוברי אורח (300 מטר מהיכן שאנחנו עומדים בסמוך למלון Carolina Inn). המיקום, הכנסיה שעל הגבעה, ובאנגלית- Chapel Hill.

המבנה הראשון (ה- Old East) עמד על תילו ב- 1795 והתלמיד הראשון היה אותו הינטון ג׳יימס שעליו כתבתי בפתיחת הפוסט. לאחר שבועיים בהם הוא היה התלמיד היחיד (!) התחילו להצטרף סטודנטים ובסיום הסמסטר כבר היו 41. את המים הם שתו מהבאר המקומית, אותה באר שלידה אנחנו עומדים ושעד היום סטודנטים שותים ממימיה ביום הראשון ללימודים כי האגדה אומרת שהם יקבלו GPA מושלם (ספוילר- זה לא עובד באמת).


באר המים המיתולוגית ומאחוריה, בניין ה- Old East

מאוחר יותר, עם התרחבות האוניברסיטה היה צריך מקום מגורים לחברי הסגל ולאט לאט נבנתה עיירה מסביב לאוניברסיטה, הלא היא צ׳אפל היל, עיירת קולג׳ קלאסית. מאוחר יותר היה צריך לבנות עוד דירות לעובדי האוניברסיטה וכך נבנתה לה קרבורו השכנה. 

העובדה שהקולג׳ קרם עור וגידים עוד לפני העיר מסביר את ההזדהות המוחלטת של העיר עם האוניברסיטה. זו עיר שכולה תכלת לבן (הצבעים המקומיים, מאד דומים למדי נבחרות ישראל השונות). אפילו כבאיות האש, אותם רכבי חירום אדומים בכל עיר הגיונית, הם בתכלת לבן פה.

מה עוד סמלי? בכל חור תראו פה את סמל הזפת בעקב. אנשי קרולינה הם Tar Heels. זה נכון בכללית לסטייט כולה אבל היות והאוניברסיטה היא ספינת הדגל של הסטייט, זהו גם כינוי הסטודנטים וכל מי שקשור לאוניברסיטה, כולל קבוצות הספורט. למה זפת בעקב? יש מספר סיפורים מיתולוגיים שמשויכים לכינוי הזה,כולל העובדה שזפת יוצרה לא מעט בצפון קרולינה, אבל המקובל ביותר הוא זה שמתאר קרב בתקופת מלחמת האזרחים שבו עמדו החיילים הצפון קרוליינים בעיקשות על משמרתם למרות ההפסד הממשמש ובא ״כאילו זפת דבוקה לעקבייהם״.






ואם כבר ציינו ספורט, אז קרולינה היא אוניברסיטה של כדורסל יותר מכל דבר אחר. הרבה כוכבים יצאו מפה, כולל אלהי הכדורסל מייקל ג׳ורדן. כל חובב כדורסל אמריקאי יוכל לספר לכם על היריבות הגדולה ביותר בספורט האמריקני בין שתי האוניברסיטאות השכנות, שתייהן עם מספר אליפויות בארון- דיוק וצפון קרולינה. עד היום, כשהקבוצה שלנו מנצחת את דיוק או זוכה באליפות המכללות, הרחוב הראשי של צ׳אפל היל נסגר על יד המשטרה וסטודנטים ותושבים מקומיים מדליקים מדורות על הכביש וחוגגים את הנצחון. 


ככה זה נראה אחרי זכיה באלפות (2017)



קצת להבין את האווירה מסביב לכדורסל

,

אנחנו ממשיכים ומתקדמים לקראת סגירת המעגל. אחרי שנשמנו קצת היסטוריה (וראינו סטודנטים מצטלמים ליד הברא לקראת ה Graduation אם אתם במקרה מבקרים באפריל או במאי), נחצה את Cameron Avenue ונמשיך ל- Quad, ה״דשא הגדול״ (נק׳ 12). המראה הכי קלאסי של קולג׳ אמריקני: חצר מלאה דשא ועצים, באמצע הדגל האמרקני ומסביב בניינים של פעם שמשמשים ככיתות או כמשרדים. בחלק הצפוני יושב לו בניין South ששם יושבים כל משרדי ההנהלה, בחלקו הדרומי, ספריית ווילסון היפייפיה (ממש שווה ביקור למי שיש לו זמן). ברקע מאחורה ובאופן סימטרי לגמרי, מגדל השעון שנראה אותו מאוחר יותר. הדשא ביום בהיר יהיה מלא בסטודנטים נחים, מנגנים, לומדים, קוראים או מתמזמזים להם. אנחנו פונים שמאלה בסוף הדשא וממשיכים לכוון נק׳ 13. אם נפלתם על זמן שבו יש הפסקה בין שיעורים אתם תראו נחילי סטודנטים נעים באזור. אתם עכשיו באזור ה- Pit. פה יש הכל. מימיננו, חנות הסטודנטים למי שרוצה לקנות חיתולים לתינוק בצבעי Tar Heel וכל מזכרת אחרת שתחשבו עליה, משמאל הקפטריה הגדולה, ממול ה- Student union ובאזור גם מספר ספריות, כולל Davis, ספריה של 8 קומות. אם אתרע מזלכם (לא יודע אם לטובה או לרעה, תלוי בנקודת המבט שלכם) תוכלו גם לשמוע את המטיף הדתי התורן שמנסה לשכנע את הסטודנטים לשוב מדרכי החטא כדי שלא יגיעו לגיהנום, את אלו שקורים למנוע הפלות, את אלו שקוראים לאפשר הפלות ועוד ועוד.

The Quad

The Pit

נרד במדרגות ימינה (או שנרד דרך ה- Student stores (יש שם גם בית קפה כמו ב- Student Union הקרוב) לרחוב South Rd ונוכל להתרשם ממגדל השעון Bell Tower ומשם נלך שמאלה לצד הרחוב. בצד ימין נתחיל לראות מעט ממגרשי הספורט (משהו ברמה שסטודנט ישראלי אינו מורגל בו) ומשמאל נראה את בית הקברות שממנו התחלנו.

זהו, סגרנו מעגל וסיבוב לא ארוך של הצצה לאוניברסיטה. האוניברסיטה היא ענקית. הרבה יותר גדולה ממה שטעמנו. יש אזור שלם מדרום שכולל בניינים אקדמיים, בית ספר לרפואה, בית חולים ועוד המון מבני מעונות ומה לא. אי אפשר לכסות את הכל בביקור אחד. רציתי להוסיף למטה מספר נקודות ציון של מקומות ששווים ביקור במידה ומזדמן לכם.

הגנים הבוטניים- אלו הגנים הגדולים והמרכזיים. 
מוזיאון הכדורסל ואם יש לכם מזל אז אולי גם אולם הכדורסל (20 אלף מקומות) יהיה פתוח לביקור
ספריית וילסון- כתבתי עליה קצת למעלה. שווה לבקר באולם העתיק וגם בקומה בתערוכה בקומה התחתונה
רחוב פרנקלין ומיין- זה הרחוב הראשי של צ׳אפל היל שהופך למיין כשחוצים לקרבורו. מלא מסעדות, פאבים, חנויות שונות, מלא בסטודנטים בתקופת הלימודם.

תגובות

הוסף רשומת תגובה