Occoneechee Mountain

הטיול היום לוקח אותנו להר אוקניצ׳י, ההר הגבוה (או יותר נכון לומר, ההר היחיד) באורנג׳ קאונטי שכולה גבעות מדודות. 

האוקניצ׳י ניקרא על שם שבט האוקניצ׳י, או יותר מדויק לומר- Occaneechi Band of the Saponi Nation, שבט שמקורו באיים במזרח צפון קרולינה ושהיכה שורשים באזור במאה ה- 17. ליד נהר ה- Eno נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות שרידים של כפר ויש שחזור שלו בפאתי הילסבורו השכנה. אנשי האוקניצ׳י המשיכו לנדוד בעקבות סכסוכים עם התושבים האירופאים ועלו בחזרה צפון מזרחה. 

ההר יושב על נהר ה- Eno ומספק שלל מסלולים. אני פה למטה מתאר את המסלול החביב עלי, כולל אפשרות של קיצור דרך. המקום מאד מומלץ, כולל תצפית מקסימה בחלק הגבוה של ההר. 

חניה ונקודת מוצא: יש שירותים מסודרים ושולחנות פיקניק מפוזרים.

אורך: 4.2 ק״מ

מסלול מקוצר: 3.5 ק״מ

נגישות: יש טיפוס פה ושם אבל ממש לא משהו דרמטי. מתאים לכל הגילאים. לא מתאים לעגלות ילדים או אופניים.

אנחנו מתחילים בחניה של הפארק, הולכים לצריף השירותים, עושים פיפי ואז הולכים לתחילת המסלול מאחורי הצריף (בנק׳ 1 במפה שלמעלה). המסלול שאנחנו נצעד בו בשלב הראשון (והאחרון של הטיול) מסומן באדום ונקרא Occoneechee mountain loop trail. אל תיבהלו מהרעש שמגיע מכוון שמאל. אחנו קרובים מאד לכביש עמוס בשם 85. אנחנו נתנתק ממנו בקרוב.

נקודת הפתיחה של המסלול

המסלול צולל מיד ליער ואנחנו מתקדמים בו למשך של 650 מטר עד לנקודה שבה רואים צומת ומזלג שבילים (התמונה למטה) שבמפה מופיע בנק׳ 2. השביל הימני במזלג מוביל למעלה ונקרא Chestnut Oak ואנחנו לא נעלה עליו. הוא מסומן בכתום (דומה לאדום, אבל כתום). אנחנו ממשיכים עם השביל השמאלי שמסומן באדום ונראה בשלב הזה מישורי משהו.

נקודה מס׳ 2 במפה- פיצול השבילים. אנחנו לוקחים את השביל השמאלי שמסומן באדום

עכשיו אנחנו פשוט מטיילים ביער. המון המון ירוק. השביל ממשיך מערבה ואז פונה צפונה עד לנקודה שבה הוא משיק ל- Eno river (נק׳ 3). יש שביל גיחה קצר למים ואפשר לבקר ולחזור וגם לשבת בספסל ולנוח קצת (יש לא מעט ספסלי עץ מפוזרים בנקודות אסטרטגיות לאורך המסלול כולו). בואו נעשה הפסקת כתיבה קלה ונצעד עם התמונות.

נקודה 3׳: המפגש עם נהר ה- Eno

ושוב אותה נקודה, אבל הפעם מטיול סתוי עם שלכת קסומה

אנחנו ממשיכים במסלול והולכים לאורך הנחל עד שמגיעים לנק׳ 4 ורואים מדרגות שעולות ימינה. זה הזמן לעזוב את הנחל ולהתחיל....לטפס. לא צריך להיבהל. הטיפוס לא נורא והוא גם מדורג במסלול שלנו. 

קצת אחרי שעולים, אנחנו נראה מימין שלט שמסמן את הטרייל (תמונה למטה ונק׳ 5 במפה), אבל פה אני ממליץ לעשות הפסקונת קטנה וגיחה קצרה ימינה לתוך השיחים כדי להינות מה- Quarry (נק׳ 6). זה מבט מלמטה על ההר עצמו שמאפשר לראות את עורקי הקוורץ והמינרלים האחרים שמרכיבים את ההר. זו הליכה קצרה מאד של 80 מטר בין שיחים של Mountain Laurel ופריחה יפייפיה בעונה המתאימה (חודש מאי) ואז פתיחה לבולדרים מרששימים ומשמאל- המחצב עצמו. שווה גיחה. זה גם מקום מצויין למי שצריך להתפנות לטוהת שירותים בטבע...

השלט שבנקודה 5׳. אנחנו עושים את הגיחה הקצרה דרך השביל שמעבר לשלט.

חוזרים לשביל האדום (בחזרה מנק׳ 6 ל- 5) ופונים ימינה לעוד מדרגות ועוד עליה. בנקודה מסוימת יש חיתוך חזק ימינה לכוון מדרגות עץ חדשות ומסודרות עד שאנחנו מגיעים לשטח פתוח יחסית עם עמוד חשמל ענק וקצת אחרי זה מגיעים לנק׳ 7 שבה יש פיצול חשוב. המסלול האדום שבו הלכנו עד עכשיו לוקח שמאלה, אבל אנחנו ניפרד ממנו כדי לעלות רק עוד קצת בשביל הסוכריה של הטיול כולו- התצפית על ה- Eno. אנחנו פונים ימינה חזק במסלול הצהוב שנקרא ה- Overlook trail, ממשיכים ב- 100 מטר של עליה מתונה וקצת לפני שהשביל שובר שמאלה חזק אנחנו רואים את השילוט לנקודת התצפית שנמצאת מימיננו. חובה לרדת לשם (זה ממש צמוד לשביל), ללגום מים וללגום את הנוף. זה יפה בחורף כשהכל עירום, זה מדהים בקיץ כשהכל ירוק וזה מופלא בסתיו כשהכל צבוע בצבעים. פשוט מקסים.

זו נקודה 7. אנחנו לוקחים בה ימינה למסלול הצהוב לכוון התצפית

תצפית מאמצע חודש מאי

והנה אותה נקודה, הפעם בנובמבר

אנחנו שבים מנקודת התצפית למסלול הצהוב ופונים בו ימינה וממשיכים ללכת. אחרי 150 מטר מגיעים לצומת שבילים ואנחנו לוקחים שמאלה וממשיכים עד לנק׳ 8. אפשר לראות את הנקודה בתמונה למטה. מימין לו יש שביל קיצור שיוביל אותנו לחניה (זה המסלול שמצולם בתמונת הסתיו שמגיעה מיד בהמשך). זה הקו המקוקוו באדום על המפה. אם אנחנו רוצים לטעום עוד את הטיול היפה שלנו, אנחנו נמשיך ישר ונעלה על המסלול שמסומן בכחול- Brown Elfin trail. 

מה זה השם המוזר הזה? ה- Brown elfin הוא פרפר (או יותר נכון רפרף) שקיים בהר והוא פרפר שמלמד אותנו לא מעט על ההסטוריה של המקום מבחינת החי והצומח. אוכלוסיית הפרפרים הזו מאד רגישה וברוב אזור ה- Piedmont היא די נעלמה למרות שידוע שהיא חיה באזור בעבר. מוצאים אותם הרבה יותר מערבה בהרים. המקום היחידי שבו הפרפרים עדיין קיימים פה הוא האוקניצ׳י, מה שהביא את החוקרים למסקנה שההר העצמו נשאר כפי שהיה בימי קדם עם צמחיה שמאפשרת לפרפרים להמשיך לשרוד.

ממשיכים ללכת 350 מטר במעלה המסלול (עליה מתונה ומה זה כבר בשבילכם עליה בשלב הזה?). בנק׳ 9 אנחנו נופלים על המסלול האדום שאיתו התחלנו את המסלול- Occoneechee mountain loop trail. אחנו נפנה בזהירות ימינה כדי לא לעשות הכל מחדש.

אחרי עוד 400 מטר הדרך שוברת ימינה ומעבר לעצים בצד שמאל אנחנו יכולים לראות את הנוף נפתח לאחו עם שתי בריכות גדולות (נק׳ 10). יש אפשרות לעבור את העצים ולהינות ממראה הבריכות. בטיול שלי אמא ואבא אווזים לקחו את הפעוטות לטיול אז כיבדתי אותם בתמונה.

השביל ממשיך הלאה עוד 250 מטר, מתחבר לשביל כורכר מסודר ואנחנו פונים שמאלה ורואים את החניה ממש קרוב. 

סיימנו יום מיהנה, יושבים עם קפה ומטעמים על שולחנות הפיקניק מסופקים ומלאים.