טיולים נבחרים במשולש פרק שלישי- ראלי והסביבה
טיולים נבחרים במשולש
פרק שלישי- ראלי והסביבה
הפרק השלישי בסדרת המקומות המובחרים שלי ברחבי המשולש מוקדש למסלולים נבחרים בסביבות בירת צפון קרולינה- ראלי.
אני אתחיל בדיסקליימר. את האזור של ראלי וסביבתה אני פוקד משמעותית פחות מצ׳אפל היל, דורהם, והילסבורו, כך שהרשימה פה למטה היא חלקית ביותר. יש עוד הרבה מאד מסלולים באזור, קצרים כארוכים, ששווה לפקוד. מקום טוב להתחיל בו (אחרי שקוראים את הפוסט הנוכחי) הוא האתר של Alltrails עם מגוון של מסלולים בסביבה.
אני רוצה לציין במיוחד שקצת בראלי ובעיקר בקארי השכנה ממערב יש רשת מרשימה מאד של Greenways שאפשר לצעוד או לרכב עליהם. באמת ממליץ לא להסתפק ברשימה הנוכחית אבל מקווה שהיא תתן מספר רעיונות.
מזכיר את שני הפוסטים הקודמים בסדרה:
על חלק מהמסלולים כתבתי פוסטים מורחבים בנפרד אז פה למטה אני בעיקר נותן לינק לאותם פוסטים (עם קצת תזכורת של תמונות ונקודות חשובות). מסלולים אחרים מקבלים פה אצלי חשיפה ראשונה אז הרחבתי לגביהם.
מזכיר שכל המסלולים שווים אבל יש גם שווים יותר ואת האחרונים אני מדגיש בצהוב בכותרת המסלול.
מזכיר שכל המסלולים שווים אבל יש גם שווים יותר ואת האחרונים אני מדגיש בצהוב בכותרת המסלול.
1. Umstead park
פארק עם שני אגמים ויער ליד שדה התעופה RDU. יש פה המון מסלולים ויש פה לא מעט סיפורי הסטוריה, כולל הספור המדהים על כך שהיו לפארק שני חלקים ושתי כניסות נפרדות, אחת ללבנים ואחת לשחורים. כל זה עד 1966. הפארק נבנה במסגרת ה- New deal, נסיון לשקם את כלכלת ארה״ב בעזרת פרוייקטי ענק שהגיעו לשיאם לקראת מלחמת העולם השניה.
כתבתי פוסט מורחב על הפארק ועל שני מסלולים, אחד ארוך לרכיבת אופניים ואחד קצר לטיול רגלי.הלינק לפוסט המורחב למטה. אני מצרף מחדש את מפת המסלול הרגלי וקצת נקודות חשובות עם תמונות. אני מאד ממליץ לקרוא את הפוסט המורחב בעיקר בשביל סיפור הרקע ההסטורי של המקום.
חשוב לציין שיש עוד מסלולים רבים מעבר לאלו שאני כתבתי עליהם.הנה דוגמית של המלצות מאתר Alltrails.
אורך: 3 ק״מ
נגישות: מסלול הליכה, לא ממש ריצה והמסלול הספציפי הזה לא לאופניים (יש כאמור מסלול לאופניים בפוסט המורחב). ליד החניה יש שירותים.
2. Hemlock Bluffs Nature Preserve
מסלול קצר ומקסים בקארי על גבול אפקס. זה מקום לבקר בתקופה הירוקה שמתחילה באפריל כי עיקר הסיפור פה הוא היער והצמחיה הכל כך שופעת. לא ביקרתי במקום בסתיו אבל אני מנחש שהוא מקסים בתקופת השלכת והחלפת הצבעים.
המקום נקרא על שם עץ מחטני בשם Hemlock שנמצא פה במפתיע. למה מפתיע? כי זה עץ של הרים במערב הסטייט, אבל פה, על המצוק הצפוני של הנחל (Swift creek) הוא מצא את מקומו גם כן. מה שאירוני פה הוא שהעץ הוא די ״פושטי״ ונבלע לו בשפע העצים המרהיבים שיש פה.
שווה לציין שיש בקרבת מקום גם מסלול נחמד להליכה/ריצה/אופניים (Swift creek greenway) שקרוב גם לפארק קטן (Ritter park) עם חניה מסודרת, מתקני משחקים, ושולחנות פיקניק. אפשר לשלב בין השניים אם רוצים.
אורך: 3.2 ק״מ
נגישות: נוחה מאד. שבילים מסודרים ורחבים. יש מדרגות עץ ברחבי הטיול. לא מתאים לאופניים.
יש שירותים מסודרים, מרכז מידע, ויש גם מעין מסלולון מיוחד לילדים. אין אזור פיקניק.
מסלול של alltrails (רק לשים לב שהממסלול שלי למטה טיפונת ארוך יותר)
אנחנו מתחילים- מהחניה עולים במדרגות למרכז סטיבנס, מרכז מידע על השמורה, צועדים עוד טיפה קדימה דרך שער יפה ומגיעים לצומת שבנק׳ 2 במפה ושם פונים ימינה.
בעקרון לשמורה יש שני חלקים- החלק המערבי (שמאלה בפניה) שהוא יער על המצוק שמעל לנחל, ונקרא Chestnut oak loop trail והחלק המזרחי שיורד לנחל עצמו ונקרא Swift creek loop trail.
בעקרון לשמורה יש שני חלקים- החלק המערבי (שמאלה בפניה) שהוא יער על המצוק שמעל לנחל, ונקרא Chestnut oak loop trail והחלק המזרחי שיורד לנחל עצמו ונקרא Swift creek loop trail.
אנחנו נתחיל במסלול המזרחי של הנחל. הולכים 170 מטר לכוון נקודה 3. בדרך יש לנו תצפית לכוון הנחל ואפשר להבין שאנחנו עומדים על מצוק, לא מאד גבוה, אבל מצוק. מפה מגיעה המילה Bluff.
בנקודה 3׳ אחנחנו מגיעים לגרם מדרגות שמוביל אותנו לכוון הנחל והמסלול המעגלי שלמטה. לא להיבהל. זה רק נראה בהתחלה כמו הרבה מדרגות (שצריך לעלות אותן אחר כך), אבל זה ממש לא רציני. למטה הוספתי וידאו שתופס את התמונה ובעיקר את הצלילים. הרבה, הרבה ציפורים!
אחרי שיורדים במדרגות, אנחנו בפתח של ה- Swift creek loop trail. אני מציע לפנות פה שמאלה אבל כמובן שאפשר להתחיל את המעגל מצד ימין. מדובר ב- 700 מטרים של לופ שהולך בחלקו על אדמה ובחלקו על גשרי עץ. בחלק הראשון המסלול נושק את הנחל שמשמאלו ולהינות מפלגי מים זה תמיד טוב.
אין פה הרבה מה להסביר. פשוט ללכת לאט ולהתעטף בכל הירוק הזה. הרבה שרכים, עצי Beech ו- Sweetgum שמיתמרים להם מעלה ואותם נראה מאוחר יותר מכוון המצוק. בכל פשוט ירוק, ירוק ויפה.
אין פה הרבה מה להסביר. פשוט ללכת לאט ולהתעטף בכל הירוק הזה. הרבה שרכים, עצי Beech ו- Sweetgum שמיתמרים להם מעלה ואותם נראה מאוחר יותר מכוון המצוק. בכל פשוט ירוק, ירוק ויפה.
מסיימים את הלופ ועולים חזרה במדרגות לנק׳ 3 ומשם חזרה לצומת בנק׳ 2.
משם אנחנו ממשיכים ישר והפעם מתמקדים ביער שעל המצוק, ב- Chestnut oak loop trail.
האופי של ההליכה אחר. המסלולים רחבים ונוחים ואנחנו הרבה יותר באוירה של ״יער״. אחרי 250 מטר יש פנימה ימינה שממנה נחזור בסיום. מי שרוצה לקצר יכול לפנות ימינה,א בל אנחנו נעשה פה את הלופ המלא ונמשיך עוד מעט יותר מקילומטר עד שנגיע לנקודת פיצול (נק׳ 5) בה נפנה שמאלה לכוון Beech tree cove overlook. אחרי 100 מטר (נק׳ 6) נראה ירידה של מדרגות למגדל תצפית קטן שמופיע בתמונה שלמטה.
יורדים ונהנים מהתצפית, עולים חזרה במדרגות ופונים שמאלה עם השילוט לכוון West hemlock bluff overlook. גם שם יש לנו ירידה במדרגות לתצפית ואופציה לראות עוד הרבה עצים שמגיעים מהנחל למטה, כולל אחד מאותם המלוקים שנתנו את שמם לשמורה.
בינות לכל העצים העשירים יש פה גם מחטן דק עם עלים כהים. זהו ה- Hemlock
אנחנו מתחילים לסגור את המעגל. מנקודת התצפית (נק׳ 7) נמשיך לכוון נק׳ 8 (הליכה של 100 מטר) שמחזירה אותנו ל- Chestnut oak loop trail, פונים שמאלה וממשיכים עוד 120 מטר ואז מגיעים בחזרה לנק׳ 3. פונים שמאלה וממשיכים לנקודת המוצא.
3. Yates Mill county park
איזה קסם של מסלול! הכל סובב טחנת קמח ישנה (ופעילה!) בת יותר מ- 130 שנים. עצרתי פה לפני הרבה שנים לפיקניק עם הילדות, אבל רק עכשיו ממש הלכתי וחקרתי את המקום לקראת טיול קהילתי. יופי של טיול!
יש שני מסלולים- האחד הוא הלוך חזור ביער, השני הוא מעגלי מסביב לאגם. אני ממליץ לעשות את שנייהם ביחד (4 ק״מ), אבל אם רוצים לקצר, אז אפשר ללכת את הראשון לא עד הסוף אלא עד האמצע ואז לחזור ולפנות למסלול המעגלי. זה יקצר את הטיול לכ- 3 ק״מ.
אורך: 4 ק״מ עם אופציות קצרות יותר.
נגישות: נח להליכה וריצה. לא מתאים לאופניים. החניה גדולה, יש שירותים מסודרים, שולחנות פיקניק, וגם מרכז הדרכה שפתוח כל יום.
עוד לפני שאנחנו מתחילים את המסלול, אני רוצה להמליץ על מסלול הגעה למקום. יש מספר דרכים להגיע , אבל אני מאד ממליץ להגיע מצפון מערב דרך Lake Wheeler Rd. הסיבה היא הנוף. כל האזור מרושת בשדות חקלאיים ואזורי לימוד של NC State, האוניברסיטה המקומית שמתמחית בין היתר בלימודי חקלאות ווטרינריה. אנחנו נראה חלק מהשדות גם בטיול שלנו מאוחר יותר.
אנחנו חונים בנק׳ מס 1 , פונים ימינה ומתחילים ללכת לכוון האגם. קצת לפני האגם אפשר לראות מימין גומחה קטנה ומוצלת עם שולחנות פיקניק ואמפיתיאטרון קטן. מקום מצוין לסיים בו את הטיול מאוחר יותר. השביל ממשיך והופך לגשר מקסים מעל לאגם. האגם מלא בנופרים, תענוג לעיניים.
מיד אחרי האגם מגיעים לצומת (נק׳ 2 במפה). הדרך שמאלה מובילה ל- Millpond trail שמקיף את האגם. אנחנו לא נפנה לכוון הזה אבל מאוחר יותר נחווה גם את המסלול היפה הזה. כרגע, אנחנו לוקחים ימינה לכוון High ridge trail ו- Creekside trail ואחרי 100 מטר נראה שוב גשר, הפעם גשר שחוצה נחל עמוס ב Elderberries ו- Blackberries.
אנחנו ממשיכים עם הגשר (טיפה לפני הגשר יש גם מסלול שפונה שמאלה- High ridge trail. אנחנו נתעלם ממנו).
אנחנו עכשיו הולכים ביער על המסלול של Creekside trail. מדי פעם יש פלטפרומות עץ צרות שעוזרות לחצות אזורים עם מים. הכל יפה ורגוע. 330 מטר אחרי שעברנו את הגשר שעל הנחל (נק׳ 4), אני ממליץ להגיח טיפה ימינה בשביל גישה ולהינות מהשדות שבחוץ. כאמור, כל השדות פה הם של NC State. יש גם ספסל עץ למנוחה קצרה.
המסלול ממשיך עוד 500 מטר ומגיע לנק׳ 5. חוצים את הנחל על גשרון ואז מגיע לופ של 750 מטרים. שוב, יש מדי פעם אופציות של גיחה החוצה להינות מהשדות. כשמסיימים את הלופ פשוט חוזרים חזרה עד לנקודה 2. הנה קצת תמונות מ- Creekside trail.
שבנו לנק׳ 2 אבל אנחנו לא ממשיכים לחזור בשביל המקורי שלנו, אלא פונים ימינה ל- Millpond trail והולכים מסביב לאגם היפה עד לנק׳ 6- נקודה מיוחדת במינה- טחנת הקמח שנתנה את שמה למקום- Yates mill. הטחנה קיימת לפחות מאז 1890 וניצלה את המגבה הסלעי והמפל שנוצר בעקבות זאת כדי לייצר קמח. הטחנה פעילה עד היום (לא באופן מסחרי). ליד הטחנה היו בתים של העוסקים במלאכה. כולם נהרסו בשנות ה- 70 ויש שלטים שמציינים את המקומות המקוריים. יורדים במדרגות לסלעים של הטחנה, מצטלמים כמו כולם ומשם מגיעים בחזרה לחניה (נק׳ 7). אני ממליץ לקפוץ למרכז החינוכי שבמקום לקרוא קצת על הווי הטחנה והאיזור.
זהו, קפה על שולחנות הפיקניק. קסם של טיול!
4. Lake Johnson
אגם יפה בדרומה של ראלי עם מסלולי הליכה היקפיים, גשר שחוצה באמצע וגם אפשרות לשוט באגם, בין אם על ידי שכירה של סירה במקום או על ידי הבאה של סירה שלכם,
ההליכה מוצלת עם גיחות קצרות לכוון האגם. למטה אני מצרף את המפה של המסלול ההיקפי המלא אבל אפשר בהחלט להחליט שעושים את אחד משני החלקים, המערבי או המזרחי. המסלול המזרחי ברובו סלול. המזרחי הוא כולו על אדמה, אז העדיפות שלי היא המזרחי.
תמונות שלי כמעט ולא מצאתי, אז מוסיף טיפה בשביל הטעם מהאתר של alltrails
אורך: המסלול המלא הוא באורך של 7 ק״מ. אפשר במקום זה לבחור אחד מחצאי המסלול ולחזור דרך הגשר שחוצה את האגם (מסלול מערבי = 4.5 ק״מ, מסלול מזרחי= 3.3 ק״מ).
שווה לשים לב שגם במפה שמצורפת למעלה, בעוד שהמסלול המערבי הוא סלול, יש גם אפשרות לרדת בשלב מסוים לכוון האגם וללכת על מסלול לא סלול בהיקף האגם.
לפני שאני ממשיך עם המסלולים, הנה שוב המפה הכללית של ראלי והסביבה.
5. Robertson Millpond
אני שובר פה את החוק שקבעתי לעצמי להתמקד בפוסט הזה במסלולי הליכה.
כל מי שקורא אותי יודע שאני אוהב ללכת, אוהב לרוץ, ו...אוהב לחתור בקיאק. מדי פעם בפוסטים שלי אני מצרף אתרים ומסלולים לקייאק אבל בפוסט המסלולים המובחרים העניין הוא להתמקד במסלולי הליכה. אז נשאלת השאלה- למה? למה בכל זאת לדחוף מסלול קיאק ועוד להדגיש אותו בצהוב?
הסיבה היא מאד פשוטה, כי לטעמי זה המקום היפה ביותר במשולש. נקודה. סימן קריאה!
עוד סיבה היא שלא חייבים להיות בעלי קיאק ולא חייבים להיות מנוסים בחתירה. יש קיאקים להשכרה בסופ״ש וזה מסלול קל מאד לחתירה.
הסיבה היא מאד פשוטה, כי לטעמי זה המקום היפה ביותר במשולש. נקודה. סימן קריאה!
עוד סיבה היא שלא חייבים להיות בעלי קיאק ולא חייבים להיות מנוסים בחתירה. יש קיאקים להשכרה בסופ״ש וזה מסלול קל מאד לחתירה.
אבל זה כמו יקום אחר. ביצה (לא טובענית, לא לדאוג) מנותקת מהעולם, עטופה כולה בירוק ושיט לאורך עצי ה- Cypress במים כהים אך שקופים. איו לי דרך יותר טובה להסביר את זה מאשר לכתוב לכם- לכו לשם!
אפשר גם לשלב את החתירה במסלול הליכה. לא רחוק מהביצה יש שלשה מסלולי הליכה שונים שאותם אני מפרט פה בהמשך (6,7,8). 8 הוא לדעתי הוא המועדף. אז לכו לחתור. תעשו לכם פיקניק קטן בשולחנות שליד הביצה. סעו עוד 10-15 דקות לאחד מהמסלולים ותיהנו מחילוץ עצמו.
פוסט מורחב על Robertson Millpond
אפשר גם לשלב את החתירה במסלול הליכה. לא רחוק מהביצה יש שלשה מסלולי הליכה שונים שאותם אני מפרט פה בהמשך (6,7,8). 8 הוא לדעתי הוא המועדף. אז לכו לחתור. תעשו לכם פיקניק קטן בשולחנות שליד הביצה. סעו עוד 10-15 דקות לאחד מהמסלולים ותיהנו מחילוץ עצמו.
פוסט מורחב על Robertson Millpond
6. Sandy Pines Preserve
אחד משלשת המסלולים שאני ממליץ לשלב ביחד עם חתירה ב- Robertson millpond (מסלול 5 למעלה). זו השמורה הגדולה ביותר ב- Wake county. יש פה המון מסלולים. היא מתאימה להליכה/ריצה/אופניים ו....אפילו לסוסים. אז תביאו את הסוס ובואו לטייל!
אורך: מסלול ארוך- 3.7 ק״מ. מסלול קצר: 2.9 ק״מ
נגישות: נוחה מאד. יש מספר מסלולים ממש ממש רחבים ודרך כורכר ויש גם מסלולים צרים יותר אבל הכל מאד נח.
אני הכנתי (כרגיל) מפה שלי למעלה, אבל ממליץ גם להשתמש במפה של השמורה. יש מספר מסלולים, כל אחד עם מספר ושם ובכל הצמתים יהיה מספור של המסלול, אז אם אתם לא מסתדרים עם המפה שלי, המפה של האתר תעזור.
אנחנו מתחילים בנק׳ 1 של החניה ועולים על מסלול סלול (מסלול- 1-Sandy pines trail) וממשיכים איתו 200 מטר ואז פונים שמאלה (נק׳ 2) וממשיכים עם מסלול 2- Longleaf pond. בנק׳ 3 אנחנו פונים שמאלה ומקיפים את הבריכה ואז חוזרים ל-נק׳ 3, עולים על ה- Connector (מסומן בשטח כמסלול מס׳ 6) לכוון נק׳ 5 ומשם ימינה על המסלול ההיקפי של השמורה- מסלול 3.
בנק׳ 6 אנחנו צריכים לקחת החלטה, האם להמשיך למס׳ 7 (ואחר כך ל- 8 ול- 9) או לחתוך דרומה במסלול 4-Easy Gait ישירות לנק׳ 9. אין לי המלצות מיוחדות פה. ממש מה שבא לכם.
זהו, פשוט סיבוב בחורשת האורנים, בחלקו חשוף ובחלקו מוצל. אם אתם גרים באיזור אז זה אחלה מקום לריצה ואם אתם רוכבי סוסים, אז בכלל. אנחנו חיברנו את זה לחתירה ב- Robertson Millpond וזה היה חילוץ עצמות מתאים.
זהו, פשוט סיבוב בחורשת האורנים, בחלקו חשוף ובחלקו מוצל. אם אתם גרים באיזור אז זה אחלה מקום לריצה ואם אתם רוכבי סוסים, אז בכלל. אנחנו חיברנו את זה לחתירה ב- Robertson Millpond וזה היה חילוץ עצמות מתאים.
7. Williamson Preserve
אחד משלשת המסלולים שאני ממליץ לשלב ביחד עם חתירה ב- Robertson millpond (מסלול 5 למעלה) או בנפרד. אנחנו בהיקפים של ראלי, קרובים לקלייטון ואפשר לראות לא רק יער אלא גם משטחים פתוחים וחקלאות.
כמו בכל נקודה, גם פה הטיול הוא תזכור טוב להיסטוריה ובמיוחד להסטוריה של העבדות. במקום היתה חווה בשם Walnut Hill (למעשה שתי חוות שכנות) של משפחת Mial שהחזיקה מעל ל- 30 עבדים וטיפחה שדות של טבק וכותנה. עד היום הכנסיה שהמשפחה הקימה עומדת במקום והיא זו שמצולמת בראש הפוסט- Oaky grove methodist church.
החווה עברה בירושה לצאצאים וחלק מהחווה (שהיתה אחת מהגדולות באזור) הורש ל- Sarah and Bailey Williamson. מאוחר יותר הבנות של הזוג מכרו את החווה ב- 2013 ל-TLC, הארגון שמשמר חלקות טבע במשולש.
השמורה עשירה במסלולים, חלקם משותפים להולכי רגל ורוכבי אופניים וחלקם להולכי רגל בלבד. לפני שאני מפרט את מסלול ההליכה של היום, אני מצרף פה לינק למספר מסלולים וגם מפה כדי להעריך עד כמה הרבה אופציות יש פה (המסלול שבכחול הוא זה שמפורט, כל שאר הירוקים הם מסלולים אפשריים נוספים).
עוד נקודה אחרונה- בחלק הדרומי של השמורה, המסלולים מתחברים למסלול הארוך של ה- Clayton river walk שהוא בעצמו מתחבר מערבה למסלול של ה- Neuse river trail שעליו אני כותב למטה במסלול מס׳ 9. בקיצור, מי שרוצה להרביץ קילומטרז׳ של רכיבת אופניים יכול בהחלט לעשות את זה פה.
אז עכשיו בואו ונתמקד במסלול הרגלי הקצר שלפנינו.
אורך: 2.2 ק״מ
נגישות: נוחה מאד. לרוכבי אופניים יש הרבה מסלולים בשמורה. שירותים- אם לא השתנה כלום מאז הביקור האחרון שלי, אז יש שירותים ניידים בחניה.
אנחנו מתחילים בחניה (נק׳ 1 במפה) והיא נמצאת קרוב לכנסיה Oaky grove chuch. ליד הכנסיה יש עוד מבנה שבבסיס שלו יש שלטים שמתארים את ההסטוריה של המקום.
אין פה הרבה מה לתאר מבחינת הניווט. אנחנו יוצאים בהתחלה בדרך כורכר ובנק׳ 3 יורדים דרומה עד לנק׳ 4. שם אנחנו נראה שילוט של ה- two pond loop (צירפתי תמונה למטה) ואנחנו פשוט נלך בחורשה המוצלת, נבקר נופרים בבריכה הגדולה, ואם תרצו , אפשר אפילו ליטול ספר בספריה (כן, יש פה מיני ספריה באמצע שומקום, כמו שתראו באחת התמונות למטה).
8. Turnipseed Nature Preserve
עוד אחד משלשת המסלולים שאני ממליץ לשלב ביחד עם חתירה ב- Robertson millpond (מסלול 5 למעלה) או בנפרד. המסלול עצמו מזכיר לי קצת יערות קק״ל בישראל. שבילים שהם בעיקר שבילי כורכר רחבים וזה מרגיש קצת פחות מסלול ״פראי״ כמו מסלולים אחרים. הוא עדיין אחלה בשביל חילוץ עצמות.
אבל הסיבה שאני שם אותו פה ברשימת המסלולים המועדפים היא הנחל והגישה אליו. הנחל, Gin branch creek, שונה בחזות מהנחלים הרבים שאנחנו רואים פה בסביבה ביערות. הוא נחל יותר פתוח (הזכיר לי קצת את המתווה של נחל ציפורי, רק קטן יותר) ומלא, אבל ממש מלא בנופרים. יש יציאות לנחל מהשביל הראשי ואפשר לשבת שם על אחד מהבולדרים המרשימים ולהתהפנט מהיופי. בחודש מאי-יוני אפשר יהיה גם לראות את פריחת השושנים הצהובות.
אבל הסיבה שאני שם אותו פה ברשימת המסלולים המועדפים היא הנחל והגישה אליו. הנחל, Gin branch creek, שונה בחזות מהנחלים הרבים שאנחנו רואים פה בסביבה ביערות. הוא נחל יותר פתוח (הזכיר לי קצת את המתווה של נחל ציפורי, רק קטן יותר) ומלא, אבל ממש מלא בנופרים. יש יציאות לנחל מהשביל הראשי ואפשר לשבת שם על אחד מהבולדרים המרשימים ולהתהפנט מהיופי. בחודש מאי-יוני אפשר יהיה גם לראות את פריחת השושנים הצהובות.
חניה ונקודת מוצא. למעשה יש שתי חניות, צפונית ודרומית. את הטיול שלי אני מתחיל מהדרומית. כדאי לשים לב שנקודת הציון שנתתי פה היא לחניה עצמה. מה שכן, אם לא מסמנים את הנקודה הזו, אלא את נקודת הציון של הגוגל מאפס או שפשוט עוקבים אחרי השלטים שבכביש, מגיעים לסיום ה״כביש״ אבל עדיין לא לחניה של המסלולים. צריך להמשיך לנהוג בדרך הכורכר עד שמגיעים לתחילת המסלול. כאמור, הנקודה ששמתי פה תביא אתכם ממש לתחילת המסלול.
אורך: 3.5 ק״מ. אם רוצים לקצר, אפשר להוריד את ה- Meadow loop ואז זה יוצא 2.7 ק״מ.
נגישות: נוחה מאד. שבילים רחבים ונוחים. שירותים- יש שירותים ניידים בכניסה הדרומית שאנחנו מתחילים ממנה. אין שירותים בכניסה הצפונית.
מהחניה יש למעשה שני מסלולים ואנחנו נעשה את שניהם. את הראשון, ה- Meadow loop אפשר גם לעשות בסוף (או לוותר עליו אם קצרים בזמן או עייפים). זה מסלול קצר וחביב מסביב לשדה. כשמתחילים את הסיבוב יש גם בצד שולנות פיקניק בודדים. תזכרו אותם לסוף, כשתרצו להתפנק אחרי הטיול.
אחרי שמסיימים את המסלול המעגלי, אנחנו עולים צפונה בעקבות ה- Gin branch creek trail ואיתו נמשיך כמעט עד הסוף. בנק׳ 2 ממשיכים עם השביל מעט שמאלה ואז חוצים את הנחל על גשר ואפשר כבר לראות למה התכוונתי כשכתבתי על הנחל למעלה (התמונה הבאה)- ערוץ מים עובר במשטחים ירוקים. ולאט לאט נפתח. אם יהיה מזל, גם תיהנו מצבים ואם ממש מזל, אולי אפילו תזכו לראות איזה בונה (אבל אלו יודעים להסתתר מצוין).
אנחנו ממשיכים עם השביל עד לנק׳ 3 ושמים לב לא לפנות בשביל הצדדי אלא להמשיך עם השביל ימינה (השביל שמאלה נקרא Hidden Boulders trail). עוד קצת הליכה ומסתכלים בזהירות ימינה כי בערך 100 מטר אחרי נק׳ 3 יהיה סימון לשביל צדדי שיורד מהשביל הראשי.בשטח, יהיה סימון של מסלול 6 (לא להתבלבל עם ה- 6 של המפה שלי). תרדו בשביל הצדדי!!
הליכה קצרה ויש לכם גיחה לבולדר גדול מצד ימין שמאפשר לכם תצפית קרובה על הנחל המקסים ועל הנופרים. אפשר לחזור במסלול קצר מעגלי לשביל הראשי. קצת מאוחר יותר מגיעים לנק׳ 6 ושוב ירידה קטנה לסלעים וגיחה לנחל. אל תוותרו עליה.
באזור הזה יש בנחל ממש שטיח של נופרים, בעיקר של לילי (שושן) צהוב.
שבנו לשביל הראשי וממשיכים צפונה על לנק 7 ושם פונים ימינה לכוון ה- Lupine loop. הלופ מקיף שדה (אפשר ללכת מאיזה כוון שבוחרים) ובקצהו יש שביל קיצור שמגיע לחניה הצפונית (נק׳ 8).
זהו, מפה פשוט חוזרים חזרה ישירות לנק׳ 7, ומשם בחזרה על המסלול עד לנק׳ 1. לוקחים פק״ל קפה מהרכב, פנים לשולחן הפיקניק המוצל שכתבתי עליו בהתחלה ומקנחים עוד טיול מוצלח.
זהו, מפה פשוט חוזרים חזרה ישירות לנק׳ 7, ומשם בחזרה על המסלול עד לנק׳ 1. לוקחים פק״ל קפה מהרכב, פנים לשולחן הפיקניק המוצל שכתבתי עליו בהתחלה ומקנחים עוד טיול מוצלח.
9. Neuse River Trail
ה- Neuse river הוא הנהר הארוך ביותר בצפון קרולינה וזורם למרחק מרשים של כמעט 450 ק״מ.
הוא מתחיל צפונית לדורהם באחד המקומות האהובים עלי ביותר לחתירה בקיאק- החיבור שבין נחלי ה- Flat וה- Eno. הוא זורם לכוון דרום מזרח עד לניו-ברן, עיירה קטנה שהיתה בירת צפון קרולינה עד למהפכה האמריקנית ומשם מתרחב ל- Pamlico sound ונשפך לאוקיינוס האטלנטי.
הטרייל הוא באורך של קרוב ל- 45 ק״מ וזה רק החלק של ראלי. בהמשך הוא מתחבר עם הטיילת של קלייטון והולך מזרחה עוד מספר קילומטרים. אז מה עושים? הולכים או רצים או רוכבים כמה שרוצים וחוזרים חזרה.
באופן האופטימלי, אם יש שני רכבים שווה להשאיר אחד בנקודת הסיום ואז ללכת/לרכב מנקודה אחת עד לסיום ולחזור ברכב כדי לאסוף את הרכב בנקודת המוצא. אם לא, פשוט הולכים וחוזרים כמו שאנחנו עשינו באופניים. פה אני מצרף את המסלול האהוב עלינו, מפארק באפולו ועד פארק אנדרסן, מרחק של 10 ק״מ באופניים. המסלול גם חוצה את הנהר מספר פעמים על גשרים מקסימים.
באופן האופטימלי, אם יש שני רכבים שווה להשאיר אחד בנקודת הסיום ואז ללכת/לרכב מנקודה אחת עד לסיום ולחזור ברכב כדי לאסוף את הרכב בנקודת המוצא. אם לא, פשוט הולכים וחוזרים כמו שאנחנו עשינו באופניים. פה אני מצרף את המסלול האהוב עלינו, מפארק באפולו ועד פארק אנדרסן, מרחק של 10 ק״מ באופניים. המסלול גם חוצה את הנהר מספר פעמים על גשרים מקסימים.
יש אפילו ״חוף״. טוב, לא ממש חוף ים, אבל חוף של חול שאנשים מנצלים כדי לשחק קצת ולרדת למים כשהם בטמפרטורה המתאימה. צירפתי את נקודת הציון. החוף הוא גם נקודת יציאה לחתירה בקיאק.
יצא לנו לחתור ב- Nuese פעמיים, או יותר נכון- פעמיים יותר מדי. בפעם הראשונה יצאנו בנובמבר, המים היו נמוכים מאד ולא ידענו אם אפשר יהיה לחתור. אמרנו לעצמנו- ״במקרה הכי גרוע נרד מהקיאק ונגרור אותו ברגל למקום שאפשר לעלות בו על הטרייל״. זה בדיוק מה שקרה רק שכחנו שהמים בנובמבר לא מתאימים להליכה. אחרי שכמעט קפאתי, הצלחנו להגיע, שלפנו את הקיאקים ועוד נאלצנו לגרור אותם בגבעה לכביש ממנו אספנו אותם מאוחר יותר. בפעם השניה כבר לא רציתי לחתור אבל זוגתי שכנעה אותי. הצלחתי להיסחף עם הקייאק לכוון גשר, להתהפך, לאבד את הטלפון וכמעט את הקייאק ובסוף איכשהו לעלות למסלול מבחוץ, שוב גרירה, הליכה לאוטו ואיסוף שלו. בקיצור, אני ב- Neuse river כבר לא חותר (לפחות לא באזור הזה), אבל ברגל או באופניים, אני ממש ממליץ.
10. Durant Nature preserve
בקיץ 2021 בתי הבכורה עמדה לסיים שנת הוראה בישראל ולשוב אלינו למשולש. כאב מסור ואוהב נרתמתי לעזור לה בחיפושיה אחרי מכונית משומשת. ביום שני חם נסעתי לסגור עסקה אצל דילר בצפון ראלי. אחרי הביקור, הבדיקות וסיום העסקה חשבתי לעצור ולהכין לי כוס קפה (הפק״ל תמיד מוכן באוטו למקרים שכאלו) באיזשהו פארק. הצצתי במפה וגיליתי שממש קרוב למוסך יש פארק מוסתר שלא ידעתי על קיומו. קפצתי לחניה הדרומית, מצאתי אגם, ספסל פיקניק ומה שנראה כמו מסלולי הליכה מבטיחים. את הקפה גמעתי בהנאה, והבטחתי לעצמי וקיימתי במהרה לחקור את הפארק. מסתבר שיש לו כניסה דרומית וכניסה צפונית ומאז חרשתי אותו לא פעם, כולל הובלת טיול קהילה בסתיו 2025.
אורך: מסלול ארוך: 4 ק״מ. מסלול קצר: 2.6 ק״מ.
נגישות: נוחה מאד. יש שירותים ניידים קרוב לחניה.
אני אתאר פה את המסלול החביב עלי בפארק שכולל גם ירידה לנחל וטיפוס (קל) חזרה לפארק, אבל עם אופציית קיצור למי שרוצה לוותר על סיבוב הנחל. גם אז זה יופי של סיבוב, הליכה נוחה בטבע, אגם יפייפה וזה כל מה שצריך.
את המסלול אנחנו נתחיל ליד החניה בנק׳ 1 שבמפה למעלה. זו החניה הצפונית. מלפנינו נראה מספר מבנים ולשם מועדות פנינו קודם כל (נק׳ 2). יש פה מרכז לפעילות, גן האבקה קטן ויפה ועוד קצת אופציות פעילות לילדים. משם אנחנו מתחילים בהליכה מזרחה על .White house Rd. לאחר 200 מטר של שביל מוצל ויפה, אנחנו מגיעים לצומת (נק׳ 3) שבה רואים פניה ימינה ל- Border trail. פה אנחנו מקבלים את ההחלטה הדרמטית- האם נלך בדרך הארוכה או נסתפק בקצרה?
אני ממשיך פה בתיאור הדרך הארוכה ופונה ימינה לכוון נק׳ 4. מי שרוצה לקצר, פשוט ממשיך ישר על ה- White house Rd. עד לנק׳ 7, אליה המסלול הארוך יתחבר לבסוף.
אגב, אם לא פונים וממשיכים ישר עם ה- Border trail אנחנו פשוט נעשה סיבוב ארוך (אבל בלי עליה) ונגיע בסופו של דבר לאגם. גם זו אפשרות, אבל פחות יפה לטעמי.
המסלול ממשיך 560 מטר ונופל על ה- White house Rd שאותו נטשנו מקודם (נק׳ 6). פונים שמאלה והולכים 50 מטרים עד שרואים מימין פניה ל- Nature trail בנק׳ 7. זו אותה נקודה שבה אנחנו נפגשים עם המסלול המקוצר.
אנחנו פונים ימינה והולכים בשביל הצד והיפה. אחרי 200 מטר חוצים שביל (לא פונים) ועוד 50 מטר ואנחנו מגיעים לאגם בנק׳ 8. אנחנו פונים ימינה והולכים לאורך האגם 270 מטר ומגיעים (שוב!) ל- White house Rd. הפעם אנחנו פונים שמאלה וחוצים את הגשר שמחבר בין שני האגמים. עוצרים, נחים, ולוגמים חתיכת נוף. מפה אנחנו ממשיכים וקצת אחרי הגשר פונים שמאלה ב- Lakeside trail south שיוביל אותנו לאורך האגם ואז מסביב לו על גבי דרך סלולה.
בנקודה 12 אנחנו נראה מבני שירותים מימין ומספר שלטרים לפיקניק. אנחנו ממשיכים שמאלה לסובב את האגם. נראה מזח קטן מצד שמאל וקצת בהמשך בית סירות. בין המזח לבית הסירות, השביל מתחיל לעלות ימינה בנק׳ 13 ואנחנו נעלה איתו במעלה הגבעה. מפה הליכה של 150 מטר ואנחנו מגיעים בחזרה למבנה שבו התחלנו את הטיול.
זהו, סיימנו. לא לשכוח להוציא את פק״ל הקפה מהאוטו וללכת לשולחנות הפיקניק שנמצאים קצת מוחבאים מהחניה, אבל אתם תדעו איך להגיע כי הנה נקודת הציון שלהם.
זהו, סיימנו. לא לשכוח להוציא את פק״ל הקפה מהאוטו וללכת לשולחנות הפיקניק שנמצאים קצת מוחבאים מהחניה, אבל אתם תדעו איך להגיע כי הנה נקודת הציון שלהם.
תגובות
הוסף רשומת תגובה